דיוק

ליהיא אמרה לי לכתוב בלוג, אין לי מושג מה זה בלוג אמרתי, תכתבי כמה מילים היא אמרה, מה כמה מילים סתם ככה? כן סתם ככה.... מה שבא לך את יודעת. אני לא כותבת סתם ככה כי לא באמת יוצא לי סתם ככה...

אז יצאתי לטבע, אמרתי לעצמי שלטבע בטח יהיה רעיון לתת לי. מדוושת לי באופני בטבע הקסום של הגולן מחשבות מתחילות לצוץ לראש, מה שמעסיק אותי ברגע הזה הוא נושא ה"יציאה מהארון" שלי, האם שווה לעזוב את "אזור הנוחות" המוכר והידוע. כמה נוח להסתתר הרחק מאור הזרקורים, לא לקחת אחריות על מי שאני באמת. לא נחשפת יותר מידי, העוצמות גם לא החולשות.

23 שנים צועדת בדרך המודעות, מחשיבה עצמי לאישה ערה הקמתי את בית ספר לפיתוח האינטואיציה, אז מה עכשיו? נזכרת במהלך הנסיעה בחזיון שהיה לי לפני המון שנים בסיני. נאמר לי שם שעלי להיות "אם השבט ה 13" .לא היה לי מושג מה רוצים ממני. הרבה שנים בכלל לא חשבתי על זה. לאחרונה נפל לי אסימון ששורשי הנשמה שלי משבט ה"מאיה" (סבתי עסקה במיסטיקה אינדיאנית מעורבת במיסטיקה יהודית) אמורים להתחבר ל"מיה" מהקבלה (72 שמות השם) שמשמעותו איחוד, אחדות. הרי לא סתם קראו לי מאיה לפני 57 שנים.

מאיה + מיה = אחדות. וזה מהות הנשמה, לקבץ את השבט שמדבר את שפת הלב, אינטואיציה, מודעות. הרבה שנים הסתובבתי "ליד" אבל לא מדויק. לימדתי את שפת המודעות אבל לא בצורה מסודרת ומדויקת. ופתאום לפני עץ תאנים, במבט ראשון שטחי אין אף תאנה טובה. לרגע כבר ממשיכה ...אבל רגע לפתע רואה תאנה אחת בשלה עסיסית, אחת בלבד בשלה בכל העץ.

אסימון נופל – הטבע מסמן לי – מאיה את בשלה לצאת מהארון. כמו שהטבע בשל בדיוק בזמן, כך גם את בשלה לדייק את עצמך. ישבתי על המצוק צופה לכינרת, מודה לבורא עולם, מחוזקת להגשים את החזון של "שבט המיה" – אנשים מכל העולם שמדברים את שפת הנשמה.